פס"ד בתביעה למזונות ומדור ובתביעה רכושית

התובעת והנתבע נישאו זל"ז כדמו"י ביום 26.3.02, והם  הורים לקטינה א', ילידת 06' הצדדים התגרשו זמ"ז ביום 31.10.10.

בשנת 2003 רכשו הצדדים דירה בת ארבעה חדרים ברח' ..., הידועה  כחלקה ... בגוש ... (להלן: " דירת המגורים") תמורת סך של 128,000$ ( הסכם הרכישה צורף כנספח א' לכתב התביעה הרכושית).

לאחר שעלו נישואיהם  על שרטון הגישה התובעת ביום 18.5.09 את שתי התביעות שבנדון: בתמ"ש 19392/09 עתרה התובעת לפירוק שיתוף בדירת המגורים; בתמ"ש 19390/09 עתרה התובעת לפסיקת מזונותיה ומזונות.

כתבי התביעה תוקנו, ניתנה החלטה בעניין המזונות הזמניים.

ביום 27.10.09 נמכרה דירת המגורים ותמורתה חולקה בין הצדדים (ר' לעניין דברי ב"כ הנתבע בדיון מיום 14.3.11, עמ' 22 לפרוטוקול, שורות 11-12).

אשר לתביעה הרכושית בדיון שהתקיים  ביום 27.2.13 הועלתה טענה המתייחסת  למוניטין שצבר לכאורה הנתבע ובהסכמת הצדדים מונה אקטואר כמומחה מטעם בית המשפט לשום את זכויות הצדדים ולאזן אותם ממועד הנישואין ועד מועד הקרע.

האקטואר שמונה הודיע ביום 11.3.13 שאיננו יכול לקחת על עצמו התפקיד ולמעשה לא מונה אחר תחתיו. הצדדים לא חזרו על הבקשה עובר להחלטה לעניין הגשת הסיכומים .

מועד הקרע:

איש מהצדדים לא התייחס לסוגיה זו בסיכומיו.

בדיון מיום 27.2.13 טען ב"כ הנתבע כי: " הם לא חיו ביחד מאוקטובר 2009. נבקש שמועד הקרע יהיה באוקטובר 2009" (עמ' 38 לפרוטוקול הדיון, שורות 1-2).

היות והצדדים אינם חולקים על כך כי החל מחודש אוקטובר הם אינם מתגוררים יחדיו  והתובעת טענה כי הפרידה הייתה בסוף  חודש אוקטובר, לאחר שהנתבע משך סך של 27,000 ש"ח " הצדדים סגרו את חיובי חשבון הבנק לשתי חתימות, כך שחשבון הבנק לא שימש עוד את הצדדים" (סעיף 38 לסיכומי התובעת בתביעות המזונות והרכוש, וכן ר' לעניין זה עדות התובעת בעמ' 37 לפרוטוקול הדיון מיום 8.7.13, שורות 1-3) הרי שאני קובעת  שמועד הקרע הוא ביום 31.10.09.

התביעה הרכושית :

דירת המגורים :

לטענת התובעת, המקורות למימון רכישת הדירה היו : סך של 45,000 $, שהיה אז שווה ערך לסך של 190,929 ש"ח,  מהוריה,  סך של כ- $12,000  ממתנות חתונה,  סך של כ- 12,000$ מהורי הנתבע,  סך של כ- 5000 $ מכספים ששניהם חסכו בשנתיים הראשונות לנישואין, משכנתא בסך 63,000$.

להוכחת טענתה צירפה התובעת דף חשבון המעיד על העברת  שיק בנקאי על סך 106,582.80 ש"ח  ביום 8.8.03 מחשבון הוריה,  לפקודת ...., הבעלים של דירת המגורים וכן צירפה העתק השק הבנקאי. כמו כן צירפה דף חשבון מחשבון הוריה המלמד כי ביום 1.8.03 נמשכה מחשבונם  המחאה בסך של 84,360 ש"ח ואישור על הפקדתה עוד באותו יום לחשבון הצדדים ( נספח ב' לתצהיר עדותה הראשית).

לטענתה, יש לדחות טענת הנתבע על כך שהוריו העניקו להם מאות אלפי שקלים במהלך שנות הנישואין שכן טענות אלה לא הוכחו.

לדבריה, על אף שמרבית המימון נעשה מכיסה הדירה נרשמה ע"ש שני הצדדים בחלקים שווים. אומנם הפסיקה קובעת כי משמעות הרישום בחלקים שווים הינה הענקת הכספים שמומנו ביתר כמתנה לבן הזוג השני אולם הפסיקה מכירה בכך שבנסיבות מסוימות למתנה בין בני זוג נלווה תנאי מכללא של חיי נישואין תקינים ואם תנאי זה אינו מתקיים אזי המתנה מוחזרת למעניק.